לימוד תיאוריה - חלק 2 - סולם דיאטוני

מאת: רועי פרידמן

הסולם הדיאטוני, מרווחים וצלילים בסולם, יישום פרקטי על הגיטרה. ידע נדרש: לימוד תיאורה - חלק א'

בשיעור הקודם למדנו מהם תווים ומהם המרווחים ביניהם. בשיעור זה נלמד מה או למעשה סולם.
סולם: במוזיקה, סולם הוא סדרה מוגדרת של צלילים, אשר גובהו של כל צליל בתוכה מוגדר לפי גודל המרווח המוזיקלי בינו לבין צליל בסיס נתון. לכל סולם יש אופי מוזיקלי ייחודי.
נשמע מסובך? לא נורא, בקרוב הכל יהיה פשוט ומובן יותר.
הסולם הבסיסי ממנו נתחיל ללמוד הוא סולם שנקרא: סולם דו, והסיבה לשמו היא שהתו הראשון בו הוא, כצפוי, דו. סולם שיתחיל בתו "פה", יקרא סולם "פה". קיימים מספר סוגים שונים של סולמות שמה שמבדיל ביניהם הוא הרווחים בין התווים, ובאילו תווים בכלל אנו משתמשים לסולם. להזכירכם: רווח הוא ההפרש בגובה בין שני צלילים.
הסולם הבסיסי ביותר שקיים הוא הסולם הדיאטוני. דיאו "הינו" הסיפרה שבע. מה שמאפיין אותו הוא שהוא מכיל 7 תווים (דיא) ושהמרוויחים בין התווים בנויים באופן הבא: טון, טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון. כדי לפשט את הדברים הביטו בתרשים:

התו דה בסולם הדיאטוני

התרשים מייצג את הסולם דו, שכן הוא מתחיל מהתו דו, לפי החוקיות של סולם דיאטוני - טון, טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון.
אם היינו מתחילים מהתו רה, בסולם הדיאטוני, התרשים היה נראה כך:

התו רה בסולם הדיאטוני


מיישמים על הגיטרה
נסו למצוא את הסולם על הגיטרה שלכם. שימו לב ? כל סריג/בית בגיטרה מייצג תו משל עצמו. מעבר בין סריג אחד להבא אחריו היינו מעבר של חצי טון בצליל. פה באתר, בתפריט "מאגר תיאורטי" ß פרטבורד, תוכלו לראות תרשים של כל התווים על הגיטרה.
ניקח את המיתר החמישי בבית/סריג השני. זהו התו סי. אם נזוז בית אחד הצידה לכיוון גוף הגיטרה (כלומר, נהיה בבית מספר 3), אנו למעשה נעלה את הצליל בעוד חצי טון, שכן המרווח בין סריג לסריג בגיטרה הוא של חצי טון. כאשר עולים מהתו סי חצי טון למעלה אנו מקבלים למעשה את התו דו, שכן, לפי התרשים שהוסף פה המרווח בין סי לדו היינו של חצי טון. אם נמשיך ונזוז עוד בית אחד הצידה (כלומר, נהיה במיתר החמישי, סריג 4) אנו נקבל את הצליל דו#. עוד טון הצידה ונקבל את התו רה. כלומר שמהתו דו עד לתו רה היינו צריכים לזוז שתי בתים, ומכיוון שכל בית הוא חצי טון הרי שזזנו טון שלם למעלה (חצי+חצי). אם אני עומד על התו דו וזז טון שלם למעלה, אז לפי התרשים אני מגיע לתו רה.
כאשר אני מנגן על מיתר מבלי ללחוץ על שום סריג, אנו למעשה מנגנים את התו בצורה "פתוחה". גם המיתר הכי עליון וגם הכי תחתון, בצורה הפתוחה שלהם נקראים מי (E). המיתר החמישי פתוח היינו לה (A). אם נפרוט על המיתר השישי צורה הפתוחה, כלומר ? מי, ואז על אותו מיתר בסריג הראשון, העלנו את הצליל בחצי טון למעלה. חצי טון מעל מי נותן את התו פה (ראו תרשים).