אקורדים מוקטנים ומוגדלים

מאת: יוני

אקורדים משולשים:


באקורדים המשולשים אנחנו משתמשים בשלוש דרגות: דרגת השורש (1), דרגה אמצעית (3) ודרגה אחרונה (5). בסוג האקורדים הפשוט ביותר, המז'ורי והמינורי, המרחק בין דרגה 1 לדרגה 5 הוא שלושה טונים וחצי.

אקורד מז'ורי (גדול) נקרא כך כי המרחק בין הדרגה הראשונה שמנוגנת (1) והדרגה השנייה שמנוגנת (3) הוא 2 טונים, שלגבי אקורדים נחשב כמרווח "גדול".
למשל, באקורד F (מז'ורי) התווים הם פה, לה ודו.

אקורד מינורי (קטן) נקרא בשם זה כי המרחק בין הדרגה הראשונה שמנוגנת (1) והדרגה השנייה שמנוגנת (3) הוא טון וחצי, מה שלגבי אקורדים נחשב כמרווח "קטן".
למשל, באקורד Fm (מינורי) התווים הם פה, לה במול ודו.

אקורד מוגדל פירושו שהמרווח הראשון הוא גדול אבל גם השני גדול (בניגוד למז'ורי והמינורי, שהמרחק בין 1 ל-5 הוא שלושה טונים וחצי, כאן הוא ארבעה טונים). לכן נקרא האקורד הזה גם אקורד aug (קיצור של augmented - מוגדל) וגם +5 (כי הדרגה החמישית מוגדלת).
למשל, באקורד F5+ , התווים יהיו פה, לה ודו דיאז.

אקורד מוקטן הוא אקורד שהמרווח הראשון בו קטן אבל גם השני קטן (בניגוד למז'ורי והמינורי, שהמרחק בין 1 ל-5 הוא שלושה טונים וחצי, כאן הוא שלושה טונים). לכן נקרא האקורד הזה גם בשם -5, כי הדרגה החמישית שבו מוקטנת. יש כאלה שקוראים לאקורד זה בשם "Dim", ויש שמשתמשים בשם "Dim" דווקא כדי לתאר אקורד אחר, ששמו הוא גם Dim7, שעליו נדבר בהמשך.
למשל, באקורד ,F5- התווים יהיו פה, לה במול וסי.

אקורדים מרובעים:


באקורד 7(ספטאקורד), אנחנו נתחיל באקורד מז'ורי או מינורי, ונוסיף אליו את הדרגה השביעית, הנמצאת במרחק של טון וחצי מהדרגה החמישית (לכן יש כאלה שמגדירים אותה כ-7b).
למשל, באקורד F7, התווים יהיו פה, לה, דו ומי במול.
למשל, באקורד Fm7, התווים יהיו פה, לה במול, דו ומי במול.

אקורד +7, או M7, הוא ספטאקורד שבו הדרגה השביעית היא לא 7b אלא 7 רגיל (ולכן היא גם מצויינת ב-M, להעיד על כך שההפרש בין הדרגה החמישית לשביעית הוא מז'ורי, כלומר, בעל שני טונים) בעצם, הדרגה השביעית תמוקם חמישה טונים וחצי מעל הדרגה הראשונה.
למשל, באקורד FM7 התווים יהיו פה, לה, דו ומי.

אקורדים "מעורבבים":


על מנת להבין את האקורדים המוקטנים והמוגדלים המרובעים, נצטרך "לערבב" את המוגדל והמוקטן בספטאקורדים.
בואו ניקח, למשל, אקורד מוגדל ונוסיף לו את הדרגה השביעית (הרגילה, לא ה +7). מה יצא? יצא לנו F5+7 או .Faug7 המרחקים יהיו שני טונים (בין 1 ל3), שני טונים (בין 1 ל +5) ועוד טון (בין +5 ל7). שימו לב שלא לקחנו מרחק של טון וחצי מהדרגה החמישית שבה אנחנו משתמשים, והדרגה השביעית נשארת במקום שבה היא הייתה בספטאקורד המשולש המקביל, ורק הדרגה החמישית "נדדה" חצי טון למעלה.
למשל, באקורד 7, F5+ התווים יהיו פה, לה, דו דיאז ומי במול.

בסופו של דבר, הגענו למוקטנים. נתחיל מאקורד חצי מוקטן, שהוא בעצם ערבוב של אקורד משולש מוקטן (-5) בספטאקורד. ההפרשים בו יהיו טון וחצי (בין 1 ל3, כמו במינורי), טון וחצי (בין 3 ל5-, כמו במוקטן המשולש) ושני טונים (בין 5- ל7). יצא לנו אקורד שהוא מוקטן מצד אחד (שני ההפרשים הראשונים הם של טון וחצי) ומצד שני גדול (שני טונים בין הדרגה החמישית לשביעית). לכן הוא נקרא חצי מוקטן. עוד שמות לאקורד הזה הם F5-7(כי החמישית מוקטנת והשביעית נשארה במקום), או ,Fm7b5 כי הוא בנוי כמו ספטאקורד מינורי (Fm7) אבל הדרגה החמישית נמצאת במול, כלומר, יורדת חצי טון למטה, בזמן שהדרגות האחרות נשארות.
האקורד הזה מסומן בעזרת עיגול, שפירושו הקטנה, אבל עם קו אלכסוני שחוצה אותו, כלומר, הוא רק חצי מוקטן.
למשל, באקורד Fm7b5 התווים יהיו פה, לה במול, סי ורה דיאז.

הגענו, לסיום, לאקורד dim7. Dim זה קיצור של ,diminished שפירושו מוקטן. ההפרשים בו יהיו טון וחצי, טון וחצי, טון וחצי. בניגוד לאקורד החצי-מוקטן, כאן כל המרווחים הם של טון וחצי, ולכן הוא נקרא מוקטן מלא. למעשה, גם ה5- הוא מוקטן מלא מהבחינה הזאת, ולכן יש שקוראים לו dim. כדי להבדיל, למשולש מוקטן קוראים dim ולמרובע המוקטן יקראו dim7, כי בו יש דרגת שורש, טון וחצי ממנה תופיע השלישית המינורית, טון וחצי ממנה החמישית במול, וטון וחצי ממנה שביעית רגילה...כלומר, כמו אקורד dim משולש, עם תוספת של הדרגה השביעית, ומכאן השם ? dim7 (למעשה, כיום ההבדל הזה די היטשטש, ואם אנחנו נתקלים באקורד dim, בדרך כלל דווקא מתכוונים לdim7, ולא ל-m5). האקורד הזה מסומן גם ע"י עיגול, שפירושו הקטנה מלאה.
למשל, באקורד Fdim7 התווים יהיו פה, לה במול, סי ורה.

עוד באקורדים מוקטנים מרובעים:
ועכשיו, לקטע המעניין, שנוכל לגלות באקורדים מוקטנים מרובעים אם נסתכל לרגע על המבנה שלהם בצורה מתמטית.
כל אוקטבה מתחילה ונגמרת באותו תו, ויש בה שישה טונים. אם האקורד המוקטן מכיל שלוש פעמים את ההפרש של טון וחצי (בין דרגה 1 ל3, בין 3 ל5- ובין 5- ל7) אז כל ההפרשים ביחד יסתכמו בארבעה טונים וחצי (4.5=3x1.5). כלומר, בין הדרגה הראשונה לאחרונה באקורד יש ארבעה טונים וחצי. מכיוון שבאוקטבה יש שישה טונים, יוצא שאם נמשיך לספור טון וחצי מהדרגה האחרונה של האקורד המוקטן, נגיע שוב לתו השורש שלו, באוקטבה אחת למעלה, כלומר, חזרה לדרגה הראשונה.
אם יש לנו, למשל, 7Fdim, אז נתחיל לספור מתו השורש, שהוא פה (1), נעלה טון וחצי ונגיע ללה במול(3), נעלה עוד טון וחצי ונגיע לסי(-5), ועוד טון וחצי ונגיע לרה(7). עד כאן הדרגות של האקורד עצמו. אבל שוב, מכיוון שבאוקטבה יש שישה טונים, אם נוסיף עוד טון וחצי נגיע שוב לפה, שהיא תו הבסיס, כי עד עכשיו העלינו ארבעה טונים וחצי, ועכשיו עלינו בעוד טון וחצי, וביחד זה מסתכם בהעלאה של שישה טונים, כלומר ? אוקטבה. יוצא מכל זה, שאם בFdim7 קיימים התווים פה, לה במול, סי ורה, אז גם באקורד Abdim7 יש את אותם תווים, וכך גם ב Bdim7 וב ,Ddim7 כי יצרנו לולאה אינסופית של מרווחים של טון וחצי, מכיוון שאוקטבה בנויה מארבעה מרווחים כאלה (6=4x1.5).

אפשר היה להבין מכך שהאקורד Fdim זהה לחלוטין לאקורד Abdim, והאקורדCdim זהה לאקורד Ebdim, וכן הלאה והלאה. אבל זה לא לגמרי מדוייק, ולפחות לא לגבי כל כלי הנגינה. הסיבה היא, שבפסנתר (או בכל כלי אחר שמבוסס על קלידים), אמנם ביד ימין האקורדים ייראו אותו דבר בדיוק, ורק ביד שמאל, שמנגנת את הבסים של האקורדים יהיה הבדל, שב Fdim הבס יהיה פה וב Abdim הבס יהיה לה במול (מה שנקרא גם היפוך- אקורד לא עם הבס שלו, אבל עם בס שנמנה על אחד מהתווים שבאקורד), ולכן לגבי האקורד עצמו אין הבדל בכלל בין Fdim לבין ,Abdim אלא רק בבסים. אבל בגיטרה, שהבס מבוצע בתוך האקורד, ותלוי באצבוע, אם אני אקח Fdim ואעלה אותו בבארה טון וחצי, אני אגיע או ל Abdim או ל Fdim/Ab.